אימוץ

אימוץ

אימוץ הנה פעולה משפטית שתפקידה להעביר בדרך מלאכותית משפטית זכויות וחובות שיש להורים טבעיים ביחס לילד, אל מישהו אחר שהסכים לקבלן, באופן שע"י זה יהיה מעמדו המשפטי של הילד המאומץ כלפי המאמץ – הן מחיים והן מחמת מיתה (כלומר בנוגע לזכות הירושה) כמו של ילד כלפי הוריו הטבעיים.

בד"כ אין האימוץ מתבצע אלא לאחר שההורים הטבעיים הסכימו לכך שהילד יאומץ. אם כי אין זאת אומרת שהם צריכים לדעת מי הם המאמצים.

לאחר שביהמ"ש מכריז על ילד כ בר אימוץ ונותן צו אימוץ, מוענק המעמד החוקי של הורים מאמצים, בצירוף שלילת מעמד זה מההורים הטבעיים, כך שבד"כ אינם יכולים להתחרט על הסכמתם.

מקור המשפטי לאימוץ בביהמ"ש הנו חוק אימוץ ילדים, תשמ"א, 1981 ותקנות סדר הדין האזרחי , המסדירות בפרק כ"ב לתקנות את נושא האימוץ. הערכאה המוסמכת לדון בענייני האימוץ הנה בית המשפט למשפחה.

חוק אימוץ ילדים קובע את נהלי האימוץ וכולל הוראות המבוססות על עקרון טובת הילד.

עיקרי חוק האימוץ

אין לתת צו אימוץ אלא לגבי ילד שלא מלאו לו 18 שנה. אין לצוות על אימוץ אלא אם המאמץ בן דתו של המאומץ. המאמצים צריכים להיות גדולים מן המאומץ לפחות ב  18 שנה. אלא אם המאמץ הנו בן זוגו של ההורה של הילד.

בד"כ אין אימוץ אלא ע"י איש ואשתו יחד.

אין לתת צו אימוץ אלא אם ביהמ"ש נוכח כי גם הילד אם הוא מסוגל להבין הדבר וגם הוריו מסכימים לכך. הילד צריך להסכים להיות מאומץ ע"י מאמץ זה דווקא.

ככלל, אימוץ צריך להיעשות בהסכמת ההורים הביולוגיים. ביהמ"ש עשוי לדרוש כי את הסכמתם יתנו ההורים בפניו. אימוץ ללא הסכמת ההורים אפשרי, אם נתמלאו התנאים הקבועים בחוק, המאפשרים הכרזת הילד כבר אימוץ ללא הסכמת הוריו.

תוצאות צו האימוץ

קשר משפטי משפחתי חדש בין המאמצים והמאומץ, באופן שכל הזכויות והחיובים הקיימים בין הורים וילדיהם, כולל כל הסמכויות להורים כלפי ילדיהם, קיימות ביניהם בלבד, אלא אם ביהמ"ש קובע אחרת בצו האימוץ. המאמץ חייב במזונות המאומץ כאילו היה ילדו הטבעי. נוצרת זכות ירושה בין המאמץ והמאומץ. אין בחוק כדי לפגוע בזכות הירושה של המאומץ אחרי קרוביו הטבעיים. המאומץ מקבל את שם משפחת המאמץ. התוצאות האמורות לא תיפגענה עקב שינוי במעמד האישי של המאמצים. אדם שאימץ ילדיה של אשתו ואח"כ גירשה, חיוביו כלפי ילדיה, כגון מזונות, יישארו בתוקפם גם אחרי הגירושין.

למרות האמור, האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והתר לעניין נישואין וגירושין, על כן, לא יהיה מניעה בעד המאומץ לשאת איש שאומצה ע"י אותם מאמצים.

ביהמ"ש רשאי לצמצם את תוצאות האימוץ בצו האימוץ, למשל, לקבוע  כי אין זכות ירושה למאמץ כלפי המאומץ. ביטול תוצאות האימוץ אפשרי בדרך של ביטול צו האימוץ ע"י ביהמ"ש.