דיני המשפחה

דיני המשפחה

דיני המעמד האישי

מבוא

הדין בישראל בענייני המעמד האישי הנו דין אישי ולא דין טריטוריאלי. דין טריטוריאלי מחיל על כל האזרחים דין שווה. דין אישי מחיל על קבוצת אנשים מסוימת בעלי השתייכות עדתית, דתית מסוימת דין מסוים. בישראל, בה חל דין אישי, לכל עדה דתית דין שונה.

שיטה זו הנהוגה בישראל, כבר לא מקובלת כיום בעולם.

בתקופה העותומאנית, אפשר השלטון לעדות דתיות מוכרות, שקבע הסולטאן בצו, לדון בענייני נישואין, גירושין ומזונות של אנשי אותה עדה דתית. לגבי המוסלמים, בתי המשפט המוסלמים טיפלו בכל ענייני המעמד האישי ולא רק בענייני נישואין גירושין ומזונות.

מצב משפטי דומה, שרר גם בתקופת השלטון הבריטי. ענייני המעמד האישי הוסדרו ב "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל", חיקוק משנת 1922, שהנו בתוקף עד היום בכל הקשור לדיני המשפחה.

בסימן 51 לדבר המלך נקבע מהם ענייני המעמד האישי:

"ענייני מצב אישי פירושם תביעות בעניין נישואין או גטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטנים, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם, והנהלת נכסי אנשים נעדרים."

לגבי מוסלמים נשארה הסמכות הרחבה של ביה"ד השרעי. לשאר בתי הדין הדתיים נקבעה סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין, גירושין ומזונות. ענייני המעמד האישי הנם רשימה סגורה בסימן 51 לדבר המלך ורק לגביהם ישנה סמכות לבי"ד דתי.

עם קום המדינה, אימץ המשפט הישראלי את הוראות החקיקה המנדטוריות, כל עוד לא עמדו בסתירה לחקיקה הישראלית החדשה, ובכלל זה, המצב המשפטי בעניין ענייני המעמד האישי. במשך השנים נחקקו חוקים טריטוריאליים שגרעו  עניינים מסוימים, המנויים בסימן 51 כענייני המעמד האישי, הכפופים לדין הדתי, והחילו עליהם את המשפט האזרחי. כך נוצרה תרכובת של דין דתי ואזרחי.

החוקים האזרחיים הבולטים הנם:

חוק שווי זכויות האישה תשי"א 1951.

ע"פ הדין העברי, נכסי האישה עוברים לבעל בזמן הנישואין. חוק שווי זכויות האישה קובע שלאחר הנישואין זכאית אישה להמשיך לשמור על קניינה. זו התערבות ישירה של המחוקק בתוצאות של דין דתי.

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981.

החוק קובע כי "עניין אימוץ ימחק מענייני המעמד האישי".

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962.

החוק לא קובע במפורש, כי ענייני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ימחקו מרשימת ענייני המעמד האישי בסימן 51 לדבר המלך, אך בפועל, על עניינים אלו חל חוק זה שהוא חוק טריטוריאלי.

חוק הירושה תשכ"ה 1965.

קובע כי "ענייני ירושות, צוואות ועיזבונות ימחקו מסימן 51".

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973.

נושא יחסי הממון בין בני הזוג אינו מופיע בסימן 51 כחלק מענייני המעמד האישי. בראשית שנות המדינה, בתי המשפט פרשו זאת כעניין של נישואין. בהמשך, לאור חוק שווי זכויות האישה,  נקבע כי יחסי הממון אינם עניין של נישואין. בתי המשפט האזרחיים דנו בעניין ע"פ הדין האזרחי ובתי הדין הדתיים דנו ע"פ הדין הדתי. משנחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, הוחל על שתי הערכאות דין אזרחי זהה.