קביעת האבהות, הנה חלק מעניין כשרות היוחסין וכן רלוונטית לקביעת הכשירות לנישואין, איסורי החיתון והחיוב במזונות הילדים. במשפט הישראלי אין הגדרה של "אבהות" ולפיכך גם בעניין זה, חל, לגבי יהודים, הדין העברי.

קביעת אבהות, על פי הדין העברי

ילד שנולד מאישה נשואה: בדין העברי קיים הכלל: "רוב בעילות אחרי הבעל", לפיכך, ילד הנולד מאישה נשואה, חזקה עליו שבעלה של אמו, הנו אביו. הכלל תקף גם אם האישה ידועה כפרוצה ביותר ובלבד שהבעל אינו מכחיש במפורש שהילד שלו.

כאשר הבעל מכחיש כי הילד שלו, או כאשר בלתי אפשרי שהבעל הוא אבי הילד למשל כאשר הבעל שהה בחו"ל ב 12 החודשים שלפני הלידה, הוליד ממזר. אם הילד נולד תוך תקופה של פחות מעשרה חודשים מאז היעדר הבעל, הילד כשר.

ילד שנולד מן הפנויה: כשאין ידוע מי האב, יהודי כשר שיטען כי הוא אבי הילד, יהיה נאמן והילד יהיה יהודי כשר. ממזר שיטען כי הוא אבי הילד, לא יהיה נאמן לפסול את הילד ולעשותו ממזר.

ילד שנולד להורים שרק אחד מהם יהודי: על פי דין תורה, אין יחס של אבהות אצל גויים. אם האם גויה, הילד הנו גוי ואין לאביו היהודי יחס של אבהות כלפיו. אם האם יהודיה, הילד יהודי ואין לאביו הגוי יחס של אבהות כלפיו. בשני המקרים ואין לאב כל מעמד משפטי לגבי הילד.

בדיקת אבהות

בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע ממצאים בדבר קשרי משפחה: בדרך כלל נבדקים אמא וילד מול אב אפשרי. הבדיקה נערכת בהתאם להוראות חוק מידע גנטי התשס"א-2000, על פי צו של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
לצורך קבלת הצו יש להגיש תובענה מתאימה ולקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. הסכמה זו לא תנתן אם תוצאות הבדיקה עלולות לגרום להכרזת הילד כ"ממזר".
הבדיקה מתבצעת באחד המכונים, שהוסמכו לכך ע"י משרד הבריאות. בהיעדר צו שיפוטי לא ניתן לבצע את הבדיקה, גם  כל הצדדים מסכימים לכך.

לפי הוראות החוק, תוצאות הבדיקה ימסרו אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין שנתן את הצו ולא יועברו לנבדקים, לעורכי הדין או לכל אדם אחר.

כיום ישנן מעבדות רבות בחו"ל המבצעות בדיקות אבהות באופן פרטי, באמצעות משלוח דגימת רוק בדואר, אולם הן פועלות שלא בהתאם להוראות חוק מידע גנטי ותוצאות הבדיקה שלהן אינו מוכרות ע"י בתי המשפט.