מזונות אשה

מזונות אשה

אשה נשואה זכאית לקבל מבעלה מזונות הכוללים את כל צרכיה: מזון, ביגוד ומגורים. זכות האשה למזונות קיימת גם על פי דין תורה וגם על פי החוק האזרחי. בניגוד להלך המחשבה הרווח בציבור, בעל חייב במזונות אשתו רק כל עוד הם נשואים. לאחר הגירושין הבעל אינו חייב יותר במזונות האשה שכבר איננה אשתו.

מזונות אישה

לפי הוראות סע' 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט , 1959 : "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". מכאן, שעל מזונות בין יהודים חל דין תורה.

חיוב המזונות הנו החיוב הכספי העיקרי של הבעל כלפי האישה עקב הנישואין. החיוב כולל פרט למזונות במובן הצר (אוכל) את כל הדרוש לצורך כלכלת האישה לרבות כסות, מדור, ריפוי וכד'.

הכלל בקביעת המזונות: "עולה עמו ואינה יורדת עמו. הבעל חייב במזונות האישה לפי המינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה אשר שם הם חיים. האישה זכאית לאותה רמת חיים בה חי בעלה אך לא פחות מרמת החיים שנהגה במשפחת בית אביה לפני שנישאה לו.

לשם הבטחת תשלום מזונות זכאית אישה שלטובתה ניתן פס"ד של מזונות נגד בעלה לנקוט נגדו צעדים לגבייתם באמצעות לשכת ההוצל"פ או לחילופין, לבקש מהמוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי על יסוד פסה"ד. המוסד יגבה מהחייב את הסכומים המגיעים לאישה עפ"י פסה"ד.

סירובו של הבעל לשלם לאשתו מזונות כפי המגיע לה כאשר ביכולתו לשלם  או כאשר הוא מסרב לעבוד ולהרוויח, מאפשר לאישה לתבעו בבית הדין ולדרוש מבי"ד לחייבו לשלם לה  את מזונותיה. ביה"ד יתחשב בקביעת הסכום שעליו לשלם בסכום שבאפשרותו להרוויח ולא רק במה שהוא מרוויח למעשה.

סירוב הבעל יכול גם לתת לאישה את הזכות לדרוש את חיובו במתן גט.

מזונות אישה זמניים

תשלום מזונות אישה זמניים נועד לספק לאשה מזונות זמניים סמוך לאחר הגשת תביעת מזונות, מבלי שתדרש להמתין עד לסיום הדיון ב תביעת מזונות אישה.

בקשה בכתב בגין מזונות אישה זמניים, לאחר הגשת כתב ההגנה ב תביעת מזונות אישה, או, לבקש מזונות זמניים בעל פה, בדיון הראשון, המתקיים בתיק מזונות.

בית המשפט רשאי לפסוק מזונות אישה זמניים על יסוד בקשה למזונות זמניים והתשובה, ללא קיום דיון בעניין מזונות אישה זמניים, אולם בד"כ נפסקים מזונות אישה זמניים בדיון שקובע בית המשפט.

פסיקת מזונות אישה זמניים בבית המשפט לענייני משפחה מתבצעת במהירות והסכומים שנפסקים עבור מזונות אישה זמניים קרובים לסכומים הנפסקים כ מזונות אשה בפסק הדין הסופי.

לעניין גביית מזונות אישה, נחשבים מזונות אישה זמניים, חוב מזונות הניתן לגבייה באמצעות הוצאה לפועל.

ערכאת השיפוט

ע"פ הוראות סע' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".

לפיכך, אם לא הוגשה קודם לכן תביעה בעניין המזונות לביהמ"ש למשפחה, יכול צד המגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני, לכרוך לה את נושא המזונות.

בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע כי יש לכרוך בפועל את נושא המזונות לתביעת הגירושין וביה"ד הרבני אינו מוסמך להעלות את הנושא לדיון, אם לא נכרך בפועל לתביעה. כן נקבעו שני מבחנים לעניין הנושאים היכולים להיכרך:

  • עניין שמעצם טיבו וטבעו, כרוך בתביעת גירושין.
  • בעבר, קבעה פסיקת בתי המשפט כי החזקת הילדים, הנה עניין שמעצם טיבו וטבעו, כרוך בתביעת הגירושין, אולם, במשך השנים, חלה נסיגה בעניין והפסיקה העדכנית קובעת, כי נושא החזקת הילדים, בדומה לנושא מזונות הילדים, מהווה עילת תביעה עצמאית של הילדים וכלל אינו ניתן לכריכה בתביעת הגירושין.
    ההלכה העדכנית בעניין הוכרעה עם מתן פסה"ד בבג"צ 10109/02 כץ נ' ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד נז (2) 875 (להלן: "הלכת כץ") שקבע כי עניין החזקת הילדים אינו ניתן כלל לכריכה וכי ביה"ד הרבני יכול לקנות סמכות לדון בעניין זה רק בהסכמת שני הצדדים.

תוצאת הלכת כץ הנה, כי  כבר לא קיים "עניין, אשר מעצם טיבו וטבעו כרוך בתביעת הגירושין.

בשנים 2015-2016 שוב הסתמן שינוי בעניין, כאשר ניתנו מספר פסקי דין, מהם משתמע כי מזונות הילדים ומשמורת הילדים, הנם נושאים הניתנים לכריכה בתביעת הגירושין, כפי שהיה בעבר, הגם שעדיין קיימים חילוקי דעות בעניין זה.

כן ניתן לכריכה כל עניין, אפילו אין הוא מענייני המעמד האישי, שהכרעתו דרושה לשם חיסול מהיר של  הסכסוך בין בני הזוג.

נקבע בפסיקה כי כדי לכרוך עניין, שאינו "כרוך מעצם טיבו וטבעו", לתביעת גירושין, יש לעמוד בשלושה תנאי סף:

א. תביעת הגירושין הוגשה בכנות. היינו התובע באמת ובתמים רוצה להתגרש ויש לו, לפחות לכאורה, עילה מוצדקת לכך.

ב. הכריכה נעשתה כדין. היינו, מדובר בעניין, שניתן לכריכה, ע"פ שני המבחנים, שצוינו לעיל.

ג. הכריכה נעשתה בכנות. הדעות חלוקות בשאלה מהי כריכה כנה וכיצד מוכיחים את הכנות. מקובל בד"כ, כי כריכה שעברה את שני המבחנים הקודמים, תחשב ככריכה כנה, כך שמבחן שלישי זה איבד את משמעותו.