הסכם ממון

הסכם ממון בין בני זוג: בני זוג המעוניינים לתכנן ולמסד את הקשר ביניהם, יכולים לערוך הסכם ממון לפני התקשרות בקשר הנישואין.

עריכת הסכם ממון טרם הנישואין כרוכה לעתים בתחושת אי נוחות, אותה עלולים בני הזוג לחוש זה כלפי השני, כאשר הדיון בעניינים הכספיים קודם לעריכת הנישואין, דבר העשוי לפעמים לגרור טרוניה מצד אחד בני הזוג.

אי נעימות קלה בטרם הנישואין יכולה למנוע אי נעימות רבה יותר בעתיד, אם יתברר שהנישואין לא הצליחו.

הסכם ממון שנערך טרם הנישואין ישמש, במקרה של גירושין, הסכם גירושין.

יחסי ממון בין בני זוג עקב נישואיהם, מוסדרים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973. הוראות חוק זה  חלות על בני זוג שנישאו מיום 1.1.74 ואילך.

לפי החוק נקבעים יחסי הממון בין בני זוג נשואים ע"פ הסכם שערכו ביניהם, המכונה:   "הסכם ממון", באופן הקבוע בחוק.
רק אם לא נעשה הסכם מפורש, נחשבים בני הזוג כמי שהסכימו להסדר המוצע בחוק: "הסדר איזון המשאבים".

הסכם ממון הוא הסכם (חוזה) שעורכים ביניהם בני הזוג ובו הם חופשיים לקבוע את היחסים הממוניים ואת חלוקת הרכוש, הזכויות והחובות ביניהם כרצונם.

כדי שיהיה בר תוקף חוקי, טעון הסכם הממון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שיתנו לאחר שיוודא כי "בני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". כך גם לגבי עריכת שינויים בהסכם.

ניתן גם להתקשר בהסכם הממון עוד לפני הנישואין או בשעת עריכתם ובאופנים אלו אין צורך כי בני הזוג יפנו לבית המשפט או לבית הדין הרבני לצורך אישור ההסכם וההסכם יכול להיות מאושר ע"י נוטריון או ע"י רושם הנישואין.

הסדר איזון המשאבים

הסדר הקבוע בחוק וחל על זוגות נשואים, שלא ערכו הסכם ממון, או שערכו הסכם, שאינו קובע הסדר אחר.

מהות הסדר איזון המשאבים הנה, כי כל עוד בני הזוג נשואים, הזכויות והחובות, הרשומות על שם כל אחד מבני הזוג הנן קניינו הבלעדי של אותו בן זוג, על שמו הן רשומות. רק עם פקיעת הנישואין, מתבצעת חלוקה שווה בין שני בני הזוג, הן בזכויות והן בחובות (= "איזון משאבים").

החוק מונה מס' חריגים, שלא יחולקו בשווה בין בני הזוג, בעת פקיעת הנישואין:

  1. נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
  2. גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי     שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
  3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

איזון המשאבים יכול להתבצע, ע"פ החוק, גם אם הצדדים עדיין לא התגרשו בפועל, כאשר מתקיימת אחת מתוך האפשרויות הבאות:

  1. חלפה שנה מיום שנפתח הליך להתרת הנישואין.
  2. חלפה שנה מיום שהוגשה תביעה לחלוקת הרכוש.
  3. קיים קרע בין בני הזוג.
  4. בני הזוג חיים בנפרד, אפילו תחת אותה קורת גג משך תשעה חודשים.

בית המשפט או בית הדין רשאים לקצר או להאריך את התקופה, בנסיבות, המפורטות בחוק.